התשל"ד 1974 – חיפויי אבן וחישוב שטח דירות
בחודש האחרון עסקתי די הרבה באחד מהנושאים החמים בקרב אנשי המקצוע והוא השינויים הצפויים בצו מכר (דירות), התשל"ד , 1974.
בתאריך ה 18.05.22 – סקרתי את פסק דין שטיינר נ. שרבט שבה החברה היזמית שילמה על איחורים.
בתאריך 21.05.22 – סקרתי את השינויים המוצעים בחוק המכר.
בתאריך ה 23.05.22 – עסקתי בחוק המכר ובקדימות הבנק המלווה לעניין סיום התשלום ואיחור במסירה.
היום נתקלתי בהדים לעניין שינויים המוצעים בחוק במכר ביוזמת איגוד המהנדסים.
איגוד המהנדסים מציע לבצע שינוי נוסף,
שינוי שאולי נראה טכני במבט ראשון אבל בהתעמקות קמרה מבינים שהנושא משמעותי מאוד.
הכותרת "בגלובס " אומרת כך :
"איגוד המהנדסים – חיפוי האבן של הבנינים מנפח את גודל הדירות"
ומתחת בכותרת משנה
"איגוד המהנדסים פנה לבכירי משרד הבינוי והשיכון בבקשה לשנות את שיטת המדידה במסגרת רפורמת חוק המכר, השטיה הנהוגה כיום מוסיפה לדירה ממוצעת כ 1 מ"ק שטח על הנייר ומעודדת קבלנים שלא להשתמש במגוון החיפויים החדשניים הקיימים כיום"
צודקים.
צילמתי חלק ממפרט מכר שעסקתי בו לא מזמן שימו לב לצורת המדידה כפי שהיא מופיעה בסעיף 5 (א) (2).
מודדים את השטח מחיפוי החוץ עם האבן .. רק להבין חיפוי אבן הוא עבה הרבה יותר מחיפויים מודרנים
בנוסף החיפויים המודרנים לעיתים יקרים יותר, שיטות העבודה מוכרות , הפועלים זמינים ויש פחות צורך להכשיר אותם ואם תכפילו מטר אחד במספר דירות שיזם מוכר מדובר בכסף לא קטן..
אנחנו להבנתי נמצאים בארץ לקראת סוף " עידן האבן " מאגר האבן האיכותית בישראל ובשטחים הולך ומדרדר, כשלי הספיגות הולכים וגדלים.
יש צורך להשתנות.
מצד שני גם לא לקבל החלטה זו החלטה.
אני בעד לקבל החלטות כל עוד ניתן לקבל אותן
ולא לתת לזמן להחליט בשבילך.
