הרצאה מיום 13.09.21 בלוקל רביד
מרצה: שלומי רוזנברג, מנהל הפיתוח של בלוקל רביד.
כותב תקינה בהתנדבות כבר 30 שנה.
כל שיטות הבניה מצוינות בשני תנאים:
למוצרים יש תו תקן ישראלי- יש מספר שיטות שלמוצרים בהם אין תו תקן ישראלי
שיטת הבניה תקנית לישראל ולתנאי האקלים השוררים בה.
צריך לבקש תו תקן למוצר ולשיטת הבניה יש תקן כגון תי 1523.1 – קירות בני קירות לא – נושאים.
היחידה לבחינה של שיטות בניה חדשות.
בלוק על דור 3 – עם בידוד קלקר
בלוק זהב – 25 – מפומיס
בלוק פומיס 31
בלוק פנים 10
בלוקי פנים אקוסטים
נוחות טרמית באתר ויטל הררי מתכננים
תי 1045 – מחייב כבר 15 שנה. הדרישה היא דרישת מינמום , בצמוד קרקע בונים גבוהה יותר מהדרוש בתקן . בארץ התקן רבע מהתקן מקפריסין.
מסה טרמית – משקל ועובי הקיר – יכול לשמור על החום / הקור בחלל
להתנגדות הטרמית י דרישה בתקן
למסה – אין דרישה.
העדיף התנגדות טרמית גבוהה ומסה טרמית מאוזנת.
האחוזים הם , האחוזים מעל התקן.
המסה הטרמית בחצי שעה הראשונה מאיטה את ההתחממות וסופגת את האנרגיה לתוכו.
אם הבלוק תוכנן טוב אתה יכול להיות עד הבוקר בלי חימום.
בבלוק עם הקלקר המסה הטרמית נעצרת עד הקלקר ולא צוברת עודף.
שטף החום בורח דרך גשר הקור עקב שינוי גאומטרי או שינוי חתך האלמנט
התקן נתן שמות לכל הגשרים הטרמים. התקן חילק את הבית לשנים בחדרי שינה וממד חובה לטפל בגשרים טרמים לא בסלון . העיבוי נעשה בלילה בשל פליטה של לחות מהגוף.
הקלקר בחלק החיצוני של העמוד כייון שרוצים להרוויח את המסה הטרמית של העמוד . אם הקלקר היה בפנים היו מרוויחים התנגדות אבל מפסידים מסה.
חגורה יורדת היא גשר טרמי נוראי – הבדל של 40% בריחת חום בגשר.
הכי מוצלח טיח טרמי בממד
גג כל היום בשמש יש לו השפעה רבה על החום בבית. – רוב החום שנספג בגג עולה למעלה.
ממליץ להניח 8 סמ קלרקר מינימום
לגג רעפים צריך טיפול אחר לגמרי בגדול מדובר באסון טרמי
צורך תחזוקה לאורך כל חיי המבנה
מוסיף עוד 12 דציבל לבידוד .
ואם לא לבנות קיר משותף כבד , צינור האנטנה אטום ולא כל הרעש עובד .
אקוסטיקה כמה שיותר כבד יותר טוב.
קירות חוץ – בלוקים קלים מבודדים
קירות פנים בלוקים מבודדים רגילים
חדרי מכונות – בלוקים מלאים.
עמידות בשריפות
בדכ בבלוקים אין בעיה.
בשיטות בניה חדשות יש בעיה ביחוד בקלקרים.
