פרשנות חוזים – עו"ד גדעון גולדשטיין

סוכם על ידי עופר מזרחי 050-4977759 Oferyarden47@gmail.com

פרשנות דיני חוזים.
ס. 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973  – איך לפרש חוזים.

הלכת אפרופים : מדינת ישראל נ. אפרופים שיכון ויזום 1991 בע"מ.

חוזה יש לפרש, בראש ובראשונה, לפי תכליתו הסובייקטיבית  (האישית)
משמע:

1. לפי כוונתם המשותפת של הצדדים לחוזה,
2. כפי שזו עולה מנוסחו ומנסיבות כריתתו,
3. אשר צריכים להישקל ביחד ולא לחוד.

באין אפשרות לקבוע את תכליתו הסובייקטיבית של החוזה על ידי התחקות אחר כוונות הצדדים,

על בית המשפט לפרש את החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית.

 משמע: באופן שמשלב את לשון החוזה והמטרה אשר משתמעת ממנה עם חובות הגינות ותום-לב החלות על הצדדים.

1. מתן בכורה לעובדות האמפיריות – " מהן ההתחייבויות שנטלו על עצמם הצדדים לחוזה
2. השלמת מארג העובדות החסרות באמצעות נורמות המשתיכות למארג הערכים החברתיים כפי שפרושו על ידי בית המשפט. (בחוזי יחס פתוחים)

 בית המשפט נזהר ככול הניתן ליצוק לתוך החוזה תניות חדשות.

פסק דין ביבי כבישים עפר ופיתוח נ. רכבת ישראל .

חברת ביבי כבישים כרתה חוזה מול רכב ישראל לאחר שזכתה במכרז ציבורי שקיימה רכבת ישראל לשידרוג מסילת הרכבת נען – באר שבע.
במכרז נטלו חלק שלוש-עשרה חברות.
המחלוקת : תוספות ביצוע (חריגות) בסך 60 מליון ש"ח.
רכבת ישראל טענה כי שילמה ל"ביבי כבישים" את כל אשר התחייבה לשלם במסגרת החוזה.

הרכב השופטים:

1. כ. השופט אלכס שטיין – פורמליסט- שמרן , אסכולה פוזיטיבית – אין קשר הכרחי בין משפט למוסר.
   כותב פסק הדין- מפתח דוקטרינת הנזק הראייתי- אם אדם גורם לאי וודאות המונעת מאדם אחר לממש את זכויותיו כלפי המזיק , יוצר אי הוודאות אחראי מבחינה משפטית.
2. כ. השופט – עוזי פוגלמן – אקטיביסט שיפוטי יוצר חלק בקביעת הנורמות) וליבראלי.
3. כ השופט- עופר גרוסקופף – מתמחה במשפט אזרחי פרוגרסיבי -ניצב לצד החלשים.

השופט אלכס שטיין כתב את פסק הדין
ציין השופט אלכס שטיין, שכתב את חוות הדעת המרכזית  "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה.
החוזה ניכרת בהתאם "להלכת אפרופים" השופט שטיין כתב " הלכת אפרופים חלה על כל החוזה וחוזה, אך לא כל החוזים נולדו שווים".
למה לא כל החוזים נולדו שווים ?  כאן כבוד השופט שטין מפרט את סוגי המתקשרים והחוזים שנכרתו בענינם

1. חוזי יחס פתוחים : שנועדו לשרת יחסים ארוכי טווח ולתוכם מדי פעם בתי המשפט צריכים ליצוק דברים שלא הוסכמו מראש בהסתמך על תום לב , הגינות וכו.
2. חוזים סגורים עם התניה מלאה: חוזים שכל הנאים מוגדרים באופן ברור, חוזים שעליהם כל הצדדים עבדו הרבה זמן ובמקרה הזה בית המשפט ימנע מלהתערב במה שהוסכם.

חוזה סגור עולה בגישה אחת עם השיטה הכלכלית- התכלי של חוזה הזה מנסה להבטיח וודאות כלכלית.
פסק הדין ניתח מערכת חוזית סגורה עם מאות עמודים ומפרטים , " ביבי כבישים" דרשה תוספות על חריגות, עליות מחיר, נזקי שיטפונות וכו.
העליון קבע שסוג כזה של חוזה קרוב לחוזה מהסוג הזה ולכן אי אפשר להכניס לחוזה הזה תוספו כי החוזה מהסוג הזה הכניס לתוכו א חולקת הסיכונים הכלכליים כפי שהצדדים ראו אותו בתחילת הדרך במועד כריתת החוזה.
השופטים פוגלמן וגרוסקופ הסכימו עם פסק הדין אך הגיעו איליו בדרכים לוגיות  אחרות
גרוסקופ גרס שהדבר העיקרי הוא האבחנה בזהות המתקשרים:
למשל התקשרות בין עוסק לבין אדם מן הישוב – בין גוף מתוחכם לבין אדם שאינו מצוי בנושאים וכאן ישנה חלוקה ל3 תתי התקשרויות:

1. חוזה עסקי – נניח בן שתי חברות.
2. חוזה פרטי שנכרת בין שני בני אדם.
3. חוזה צרכני – בין עוסק ובין אדם / בני אדם.

כבוד השופטת אסתר חיות דחתה נסיון לדיון נוסף והבהירה שהלכת אפרופים בעינה עומדת ועל בית המשפט לנסות ככול האפשר לא להכנס ולקרוא לתוך החוזה תניות חדשות.

הרחבה ומקורות בנוסף לקישורים החיים בקובץ:

1. 1. לא כל החוזים נולדו שווים אך האם הלכת אפרופים עדיין חלה על כל חוזה וחוזה- ניוזלטר משרד עוד אגמון רוזנברג הכהן ושות.
2. 2. העליון הבהיר: "הלכת אפרופים" המנחה כיצד לפרש חוזים לא השתנתה, מתן ברינר , גלובס 04.20