תקני תהליך ותקני ביצוע
כהקדמה לנושא "תקני תהליך ותקני ביצוע" צריך לפתוח את הנושא ולהבין את הפרמידה החוקתית.
כל נושא מצוי במדרג נמוך חוקית ממה שמעליו.
החוק מעל התקנה מתחת צויים ובבסיס הפרמידה הוראות, כללי בטיחות וכו .
כל שכבה מסוגלת להקשות על השלב שמעלייה אך לא להקל, למשל אני יכול להקשות את הנהלים הפנים ארגונים יותר מהנדרש בצווים ובתקנות אך לעולם לא להקל עליהם.
החוק נחקק בהצבעה בכנסת – האחרון שקשור לנושאים שבהם אנחנו דנים היה תיקון מס 9." לחוק המכר (דירות) התשל"ג , 1973." שאושר לפני ימים ספורים.
מתחת יש את התקנות – למשל תקנות תיכנון ובניה – התקנות הן באישור השר הממונה על התחום.
ומתחת באמת יש תקנים.
התקנים מחולקים לסוגים שונים למשל: תקנים מחיבים ולא מחיבים.
ברשומה הזו אעסוק בצורת התקן ובהשלכות של הצורה על התחום – ההשלכות של הצורה הן לא פחות מדרמטיות.
כשחושבים על הנושא הדבר דומה מאוד לניהול עובד. תקן תהליכי מיקרו מנג'מנט של העובד ואילו תקן ביצוע הוא מתן סמכות לעובד להביא תוצאה.
מטרת התקן התקן או בשפה אחרת מטרת הרגולציה היא להגן על הציבור ?
האם הציבור צריך הגנה ? בהחלט בנושאים מסוימים, אך מחירה של הגנה זו לעיתים יקר מאוד, עלויות החזקת רגולציה בתחומים רבים יוצר עיוותי שוק ומגן על קבוצות כוח שניכנסו לקבוצה זו ומונעות מהשוק לווסת את עצמו.
נושא נוסף הינו הערמות רגולציה – חוקים ותקנים אינם הולכים לעולם באופן טיבעי הם שורדים לעד, עד שמחליטים לבטל אותם וכך אנחנו נתקלים בחוקים ששורדים יותר מהנושאים עליהם הם מעונינים לפקח דוגמאות לכך ניתן למצוא בקישור המשעשע.
בהנחה שהחוק או התקן כן הגיונים וחשובים יש הבדל בין הצורות שהם כתובים ויש לעניין חשיבות עצומה.
ריכזתי את הידע הידע נשאב מהפודקסט המצויין של גיא מור- הרגולטור
יש באתר המון חומר רלוונטי אני אשים קישור חי לחומרים מקצועיים.
| השאלה שצריך תמיד לשאול בקשר לרגולציה :האם המדינה צריכה או לא צריכה להסדיר תחומים מסוימים ? | |
הקדמה | תאורטית גם תקני תהליך וגם תקני ביצוע יכולים להביא לאותה התוצאה | |
| יש חשיבות עצומה לסוג התקן, בתחומים רבים עודף רגולציה עולה יקר מאוד למשק. | |
קישור |
| |
| תקן תהליך | תקן ביצוע |
| קובע את תהליך הביצוע בפירוט – כל שלב ושלב. | קובעים השגת תוצאה נדרשת בלבד- יעד מדיד |
| מבוסס על מחקר וניתוח סיכונים- קובעים מה התוצאה המעשית הסופית הנדרשת. | |
|
| יכול להיות מחמיר או מקל – נאבל ניקבע תוך התחשבות ביכולת העמידה בתוצאה. |
יתרונות חסרונות | מתעסק בתשומות – מתערבי בתהליך – המשמעות ניתן לעמוד בתקן ועדיין לא להגיע לתוצאה הסופית הרצויה. | עוסק בהשגת מטרות הרגולציה הסופיות |
| גישה לא גמישה – מחייבת שינויים בתקינה. | גישה גמישה – השטח מתקן את עצמו בהתאם לתוצאה הנדרשת בסוף התהליך. |
| חוסמת חדשנות | תקן מעודד חדשנות ותחרותיות |
| תקן שעיוור לסיכונים חדשים שנוצרים בשוק |
|
| מקשה על גמישות – הרגולטור יכל להקל באפשרות שימוש במס טכנולוגיות / חומרים. | מעודד גמישות -ומאפשר יכולת תגובה מהירה של השוק |
| עומס רב על הרגולטור – צורך בבדיקת כל שלב ושלב . | הורדת עומס מהרגולטור – בודק רק את התוצאה -ואת המוצר הסופי ? |
| התקן עוסק בהינדוס תהליכים- משעבד את הרגולטור . |
|
| מיקרו מנג'מנט – הרגולטור כמעט מנהל את העסק | שיחרור המבצע לעשות ולהשיג תוצאה. |
| פירוט אין סופי קל , המון פרטים קטנים , המון כוח אדם ומשיג מעט מאוד | מבקשים תוצאה. |
| פיקוח ואכיפה קשה לרגולטור | פיקוח ואכיפה קל יחסית לרגולטור. |
מתי להשתמש ? | שימוש בתקני ביצוע כחריג במקרים הבאים- ברירית מחדל | כשניתן להגדיר תוצאה באופן ברור ומדיד. |
1 | טיפול בנקודה ספציפית קריטית בתהליך – מסוכנת במיוחד. |
|
2 | שחקנים מזדמנים שלא ירכשו מיומנות ונסיון בתהליך. |
|
3 | יש הסכמה רחבה שאין ערך בגמישות נהולית או טכנולוגית בנקודה ספציפית . |
|
4 | לא מעשי לבצע בקרה של התוצאות – טכלונוגית |
|
5 | לכולם יותר זול לפקח על תקן תהליך ולא תקן ביצוע. |
|
סיכום : | יש מקום גם לתקני תהליך וגם לתקני ביצוע תקני תהליך מוחשיים יותר ולכן ממכרים עדיף להגדיר תוצאה מבוקשת וללת למפוקח להגיע לתוצאות המבוקשות. | |
שימוש בתקני ביצוע צריך לשמש בחריגים בלבד . | ||